<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' פסח</h1>
<h2>דף עג:</h2>
שאר שלחטין שנפל לתוך עיסא שלחטין מאי, תא שמע דתני רבנן וזה הכלל מין במינו במשהוא ושלא במינו בנותן טעם ואיתמר עלה רב ושמואל דאמרי תרויהו כל איסורין שבתורה במינן במשהוא ושלא במינן בנותין טעם, ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרויהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותין טעם חוץ מטבל ויין נסך שבמינן במשהוא שלא במינן בנותן טעם, מי הוא חמץ קא מיבעיא לן לישאר איסורין שבתורה מדמינן ליה ולא אסיר במשהוא, או דלמא כיון דקאיימי עליה בבל יראה ובבל ימצא ל[טבל] וליין נסך מדמינן ליה ולא שנא במינו ולא שנא שלא במינו במשהוא אסור ולא שנא בזמנו ולא שנא שלא בזמנו אחמרו ביה רבנן טפי מכל איסורין שבתורה, דהא לא אשכחנן גבי איסורין שבתורה דאסירין בראייה ואסירין בבל ימצא כחמץ שהוא אסור בבל יראה ובבל ימצא. תא שמע דהכא נמי מיפלג פליגי בה רב ושמואל ור' יוחנן, דאמ' רב [פסחים כ"ט ע"ב] חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור לאחר זמנו במינו אסור שלא במינו מותר, ושמואל אמר חמץ בזמנו במינו אסור במשהוא ולא גזר שלא במינו אטו מינו לאחר זמנו בין במינו בין שלא במינו מותר, ור' יוחנן אמ' חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור בנותן טעם לאחר זמנו בין במינו בין שלא במינו מותר.
<h2>דף עו.</h2>
ומיקמי פיסחא צריך לחוארי מאני דאישתמשו בהון חמץ בחמין כגון קידרי וכפא ופטולי וצריך למעבד להון הגעלה ברותחין והיכי אמר רב חונא מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה, ויורה גדולה מאי כי הא דההוא דודא דהוה לרב עקביה עבד ליה גדנפא דלישא ומלייה מיא וארתחיה אמ' ראבא מאן חכים למעבד כהאיי גונא אילא רב עקביה קא סבר כי בלעו כך פלטו מה בלעו בניצוצות אף פלטו בניצוצות, ודאי קערות תשמישן בכלי שני הוא כי נטיל מדודא ושדי עליהו שפיר דאמי, ומאני דפחארא דאשתמשו בהון חמץ כגון אגאני וקידרי [אף] על [גב] דמפליט להון שפיר אסיר לאשתמושי בהון עד לבתר פיסחא מאי טעמאי משום דפחרא לית ליה פליטה, ומאני דקוניא נמי כי דפחרא דאמו והני בורמי דיגללא כינחשא.
